מירב שר (1976). אמנית בוגרת בצלאל ומטפלת באמנות. חיה ועובדת באזור עמק חפר.

העבודות שלי הינם בראש ובראשונה עדות. עדות לחיפוש. הכמיהה לגעת ולהשיג את הנשגב, מלווה אותי כחוט השני לאורך מסע חיי, זו כמיהה שמלווה בגעגוע. השנים לימדו אותי להעריך את החיפוש עצמו; גם אם לעולם לא אגע בו, בנשגב.. אני מוקירה את הדרך לשם.

ציורי הזכוכית נולדו ״במקרה״. השתלשלות של אירועים שהובילו אותי, כמו ברצון משלהם, לטכניקה ציורית חדישה. אחרי כל כך הרבה שנים של אוריינטציה חיצונית, של ציור מתוך התבוננות, אני משחררת את הראייה ואת השליטה ומאפשרת לגוף להוביל אותי בקצב שלו.

אני מציירת באבקות פיגמנט שעוברות עיבוד למצב נוזלי ומותאמות לזכוכית לשריפה בתנור, בחום גבוה. הזכוכית נשרפת בתנור מחצית היממה. בתהליך זה הצבעים מתקבעים בה ופני השטח מקבלים אפיון חומרי.

שילוב הפליז ואופן הצבת העבודות, נבעו מתוך דימוי שהעסיק אותי, של אותו רגע מיוחד ביום, שבו השמש נושקת לקו האופק בים.

אני מוצאת שאופן העמדה זו גם מתכתב עם עולם התכשיטנות ועל כן אני קוראת להם – מדליונים.