ילידת 1976, אמא ל-4 ילדים, מתגוררת בירושלים. עוסקת באמנות רב-תחומית, ובשנים האחרונות מתמקדת בעיקר בצילום, צילום וידאו, וצילום מטופל.

"נולדתי וגדלתי בירושלים במשפחה דתית מרוקאית-עדנית. בגיל צעיר מאוד, למדתי כי כדי לשרוד במציאות התרבותית הישראלית הקיימת, עליי להסוות לא רק את גופי, אלא גם את מוצאי. כשהפכתי לאמא לפני 12 שנה, הרגשתי שאני מתפצלת לשניים: יש אותי הילדה, ואותי האמא לילדה. והשתיים האלה עדיין לא פתורות – כל אחת מעירה את השדים של השניה, וכל אחת שואלת שאלות.

באמצעות העבודות שלי אני מצליחה לענות על חלקן, להציף אחרות ובודקת כל מיני תפיסות שלי לגבי עצמי ולגבי הבבואה שניצבת מולי, שלעיתים היא בדמותה של בתי, אמי או סבתי.

הנושאים שמעסיקים אותי הם אימהות, נשיות והתרבות המרוקאית ערבית של המשפחה שלי, על כל נקודות ההשקה שלהן.

בשנים האלו, הרבה ממה שעבדתי עליו התגבש לגוף עבודות, "סורא" – נדוניה.

כדי לייצר את הדימויים בעבודות שלי, אני נשענת על רפרנסים תרבותיים ומסורתיים, ומבטאת אותם באמצעות חומרים כמו אוכל, בדים וגוף. אני משתמשת בטכניקות שונות – אני מחוררת, מרטיבה ויוצרת קולאז'ים משכבות של חומרים ופילטרים שונים. באמצעותם – אני מנסה להשיב מחדש את המסורת שהיתה כתר על ראש אימותינו, בין אם מבחירה, ובין אם מחוסר ברירה. אני שואבת השראה מהסיפורים ומהתרבות העדתית והישראלית בה גדלתי, ומתייחסת אליהם באהבה – אך גם בביקורת. העבודות עוסקות ביחסים ובהוויה הנשית הבין דורית – שלי מול בתי, מול אמי, ומול שושלת אימהותנו".