ציוריה של פרח כהן מתפקדים כיומן מסע רגשי ולירי, המזקק את נופי הארץ לכדי חוויה בוהקת ושופעת השראה. דרך פעולתה האמנותית, נשענת כהן על שחרור מוחלט מתכתיבי הריאליזם השמרני, לטובת מבע ישיר ואקספרסיבי, הנובע ״מהבטן אל הבד״. האמנית משלבת בין יצוגים פיגורטיביים לבין הפשטה ערטילאית ובכך מעניקה למתבונן חופש פרשני מוחלט המבטא את הדמיון החופשי העומד בלב התערוכה.
במרכז יצירתה ניצבת קומפוזיציה דינמית ומושכלת, הרוויה בצבעוניות נקייה, עשירה ועזה שאינה מחויבת למציאות אובייקטיבית. מתוך הנחת צבע מיומנת, כהן לוכדת את פגעי הזמן, עונות השנה ואת האור המשתנה. היוצרת מתרגמת ניסיון חיים עשיר ואינטואיציה פנימית עמוקה למארג פלסטי סוחף, המעניק הזדמנות לראות את המאפיינים המורכבים במפגש בין החיים המודרניים לטבע עשיר ומלא חיים.