העיסוק העיקרי בעבודתי הוא בחומרים ובפוטנציאל שלהם להותיר עקבות, בודקת יחסים ומנגנונים של פירוק. מחפשת סוג של סדר, סדר של ידיעה מוחלטת, ובו זמנית גם מפרקת אותו, מבינה שתהליך החיפוש הוא זה שמאתגר אותי.

הנושאים שמרתקים אותי וקשורים כאחת גם בביוגרפיה האישית שלי, נוגעים בגוף האנושי כמכונה הנידונה לשיבוש, לפירוק ולכאב. רגעים אלו של "תקלה" חולי, טראומה וכאב, מהווים את חומרי הגלם של האלכימיה הפרטית שלי.

את דרכי האמנותית התחלתי כצלמת, אך זנחתי זה מכבר את פעולת הצילום המסורתית לטובת שימוש בחומרים ובאובייקטים קיימים (צילומי רנטגן, נייר מילימטרי רפואי בשילוב מפות, צילומים מתוך ספרים שמצאתי, ועוד) ליצירת קולאז'ים מרובדים המבוססים על ההדפסים.

אני מרבה לעבוד בטכניקות ידניות, ארכאיות ומסורתיות כגון ציאנוטייפ, תחריט וקולאז'; לצד טכנולוגיות מתקדמות כגון שימוש בסורקים חדישים. לרוב, העבודות שלי מכילות שכבות של מספר מדיומים, בניהם אני מדלגת באופן תדיר. אני מותחת את תהליך יצירת הדימוי כאילו אני מפרקת לשלבים את ״הרגע המכריע״ של הצילום, ויוצרת לעצמי מרחב שהות וחופש פעולה. כל תחנה בתהליך היא בסיס לשלב הבא והשכבות נערמות, לעיתים לאורך חודשים ואף שנים. בשלוש השנים האחרונות, אני מחלקת את זמני בין ת״א וברלין. לומדת שם רבות על הדפס, מציגה בתערוכות ולוקחת חלק בתוכניות רזידנסי.